אפרת אהרוני כתבת צרכנות בעיתון גלובס מסקרת (אם אפשר לקרוא לזה כך) זה תקופה התנהלות משפטית של לקוח שלי עם השלכות צרכניות כאלו ואחרות.
את הפוסט כאן החלטתי לכתוב לאור כתבה שפרסמה אפרת אהרוני בעיתון גלובס יומיים לפני יום הכיפורים תחת הכותרת "10 סיבות שבגללן צריך לבקש סליחה מהצרכנים".
את הפוסט כאן החלטתי לכתוב לאור כתבה שפרסמה אפרת אהרוני בעיתון גלובס יומיים לפני יום הכיפורים תחת הכותרת "10 סיבות שבגללן צריך לבקש סליחה מהצרכנים".
אחרי שקראתי את הכתבה של אפרת אהרוני בגלובס "10 סיבות שבגללן צריך לבקש סליחה מהצרכנים" וראיתי את עזות המצח של כתבת הצרכנות הדתייה לכאורה, שמרשה לעצמה לבקר את "הרהורי החרטה" של יהודים אחרים ואת חשבונם של יהודים אחרים עם בורא עולם התחלתי לשאול את עצמי האם באמת אפרת אהרוני יכולה לקרוא לעצמה אשה יהודיה, יראת שמיים.
לדעתי שלי, יהודי מאמין יודע שאינו רשאי להיכנס ערב יום הכיפורים לחשבון הנפש של יהודי אחר מול בורא עולם וככל שהתעמקתי בביקורת הבלתי לגיטימית של אפרת אהרוני הבנתי יותר ויותר שאולי מתאימה בעניינו האימרה הוידועה של הרמב"ם, "הפוסל במומו פוסל".
כך וככל שעיינתי בהיסטוריית ה"סקירה" של אפרת אהרוני בעניינו של הלקוח שלי ראיתי שהכתבת אפרת אהרוני ממליצה לתביע את הלקוח שלי בתביעות קטנות (ממש כאילו הייתה עורכת דין) ומנגד איך הקוראים - הצרכנים המסכנים ששועים להמלצותיה נפגעים מכך שוב ושוב ומשלמים ביוקר על כך שפעלו לפי המלצותיה של אפרת אהרוני.
כך בעניינו של מר יוסף יחיאל שבסך הכל פעל כפי שהמליצה אפרת אהרוני וכפי שניתן ללמוד מפסק הדין זה עלה לו בהמלצה של בית המשפט להיפרד מעוד כמה מאות שקלים...
כך גם, בעניינו של לירן שער, שבהתאם להמלצתה החמה של אפרת אהרוני הגיש תביעה מופרכת נוספת ונפרד מאלפי שקלים אותם נאלץ לשלם לחברת כלי תקשורת ... לגב' מיכל קוריס ואפילו לבן אופק עצמו.
אז מה נותר לומר לכתבת גלובס אפרת אהרוני ? אולי במקום לכתוב כתבה רדודה בערב יום הכיפורים פשוט תעשי את חשבון הנפש שלך עם בורא עולם ? נראה שאת צריכה את זה...
